רבינו האור החיים הקדוש מבאר, מדוע לאחר חטא העגל חזר הקדוש ברוך הוא וציווה על השבת אף על שכבר ציווה ה' על השבת כבר קודם לכן. ומיישב לפי מה שאמרו חכמינו ש'כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה'. ולכך לאחר שעם ישראל חטאו בעגל והודו בעבודה זרה היו צריכים לתקן את כל התרי"ג מצות שפגמו בכול, ודבר זה הינו רחוק מגדר ההשגה.

ואשר על כן באה אליהם מצות ה' שיזהרו במצות השבת, ובה יתקנו את הפגם שפגמו בכל התורה. ולפיכך אמר להם משה רבינו 'אלה הדברים אשר צווה ה' לעשות אותם' ופירוש 'עשייה' מלשון 'תיקון' שבזה שיתחזקו בשמירת השבת יתקנו מה שקלקלו בחטא העגל.

וכיוצא בזה מבאר רבינו הקדוש את הפסוק וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ: שיצר הרע מגיע אל האדם עם שתי טענות חזקות.

אחת. כיצד תצפה ותייחל לקיים את כל התורה כולה שהיא שלימות האדם.

שנית. איך יוכל לשוב בתשובה ולתקן את כל מה שפגם אחר שהרבה כל כך לחטוא.

וזה מאמר הכתוב 'וידעת היום והשבת אל לבבך', תיבת 'היום' רומזת ליום השבת כמו שנאמר 'כי שבת היום' שעל ידי שמירת השבת שהיא שקולה כנגד כל התורה, יחשב כאילו קיים את כל התרי"ג מצוות. וכן יתקן על ידה את כל מה שפגם בחטאיו. וכמו כן 'וידעת' רומז לשבת, כמו שנאמר על השבת 'לדעת כי אני ה' מקדשכם'.

[אור החיים ויקהל פרק לה פסוק א. ואתחנן פרק ד פסוק לט]